מסכת ביכורים, פרק ב, משנה ה
משנה ה: תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שָׁוָה לַבִּכּוּרִים בִּשְׁתֵּי דְרָכִים, וְלַתְּרוּמָה בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וְשֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף, כַּבִּכּוּרִים. וְאוֹסֶרֶת אֶת הַגֹּרֶן, וְיֶשׁ לָהּ שִׁעוּר, כַּתְּרוּמָה:
משנה ה: תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שמפריש הלוי ממעשר ראשון שקיבל, ונותן לכהן, שָׁוָה לַבִּכּוּרִים בִּשְׁתֵּי דְרָכִים, וְלַתְּרוּמָה בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. ומבארת המשנה, נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וְניטלת שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף (-כשאינם סמוכים זה לזה) כַּבִּכּוּרִים. וְאוֹסֶרֶת אֶת הַגֹּרֶן – קודם שהפריש הלוי תרומת מעשר, כל המעשר אסור באכילה, וְיֶשׁ לָהּ שִׁעוּר, שהרי אמרה תורה לתת שיעור 'מעשר מן המעשר', כַּתְּרוּמָה, שנתנו לה חכמים שיעור, אחד מחמישים.
