מסכת אבות, פרק ד, משנה ג

משנה ג: הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם:

משנה ג: הוּא (-בן עזאי) הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם – אל תזלזל בשום אדם שבעולם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג אל תרחיק בדעתך לְכָל דָּבָר – לשום דבר שיש בו חשש נזק, לחשוב שלא יבא לך נזק ממנו, כיון שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, שיוכל להועיל או להזיק בה, וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, ולכן צריך אתה להזהר בדבר.