ספר זמנים: הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ו, א-ב
א) נשים, ועבדים כנעניים, וקטנים, פטורים מן הסוכה. טומטום ואנדרוגינוס, שהם ספק איש ספק אשה, חייבים מספק. וכן מי שחציו עבד וחציו בן חורין, כגון שהיה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחררו, חייב. קטן שאינו צריך לאמו, שהוא (כבן חמש) כבן שש, חייב בסוכה מדברי סופרים, כדי לחנכו במצות:
ב) חולים ומשמשיהן, פטורים מן הסוכה. ולא חולה שיש בו סכנה, אלא אפילו חש בראשו, ואפילו חש בעיניו. מצטער, פטור מן הסוכה, הוא ולא משמשיו. ואיזה הוא מצטער, זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהן, או מפני הריח:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
