א. המספר לשון הרע עובר על 'אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר', שהכוונה למדבר לשון הרע.
ב. וכן עובר על 'אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ', שהכוונה למי שמכשיל את חבירו באיסור (ולעיל (לאוין, ד) התבאר מתי עובר בכך המספר ומתי עובר בכך המקבל).
ג. אם עוון זה מופקר אצלו לגמרי, שאינו מקבל על עצמו להזהר בו, עובר ב'אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם', שהכוונה למי שאינו מקבל לקיים את כל דברי התורה, והוא נקרא 'מומר לדבר אחד'.
אם מדבר על אביו או אמו, עובר גם ב'אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ'.
* * *
פירוט ההלכה היומית: א. מלבד כל הלאוין והעשין שהתבארו לעיל עובר המספר על 'אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר', וכוונת הפסוק היא למדבר לשון הרע, שמכה בדבריו את חבירו בסתר.
ב. וכן עובר על 'אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ', שכוונת הפסוק למי שמכשיל את חבירו באיסור, וכאן גם כן מכשיל את חבירו באיסור לשון הרע (ולעיל (לאוין, ד) התבאר מתי עובר בכך המספר ומתי עובר בכך המקבל).
ג. ואם נעשה אצלו הדבר כהפקר, שאינו מקבל על עצמו כלל להזהר מאיסורי לשון הרע ורכילות, עובר גם ב'אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם', שכוונת הפסוק למי שאינו מקבל לקיים את כל דברי התורה, והוא נקרא 'מומר לדבר אחד', כיון שבשאט נפש עובר על איסור חמור זה, ומחזיק את תורת ה' להפקר, וגדול עוונו מנשא.
ואם דיבר לשון הרע על אביו או אמו, עובר גם ב'אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ'.
וכל מי שעובר על איסור שיש בו 'ארור' צריך להיות חרד לנפשו, אולי נידוהו מהשמים על זה, כמבואר בגמרא שב'ארור' יש קללה ויש נידוי.
ועוד ענינים רעים רבים נסבבים מחטא זה של לשון הרע, כגון מידת האכזריות והכעס, וכן מגיע על ידי זה לפעמים לליצנות ושאר מידות רעות.
ואת הפתיחה הזו יש לקרוא ולחזור ולקרוא, כיון שדברים אלו מועילים יותר מהכל, כיון שהם מלוקטים מדברי הראשונים, אשר דבריהם קדושים וטהורים, בוערים כמראה הלפידים, ובודאי שמרו עצמם ממידה זו עד תכליתה, ולכן דבריהם פועלים מאד בלב קוראיהם.
