(טו) צֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶֽ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ׃
(טז) אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יֹֽדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃
(יז) בְּ֭שִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כָּל־הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָֽתְךָ֥ יָרֽוּמוּ׃
(טו) צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ – 'כסא ה", שזהו הכינוי להנהגת ה' בעולם הזה, מיוסד על שתי ההנהגות שהוזכרו לעיל, הטבעית והניסית, ה'משפט' הוא הכינוי להנהגה הטבעית, שעל ידה העולם מתקיים על פי החוקים הקבועים והסדורים, וה'צדק' זו ההנהגה הניסית, שבה מנהיג ה' את העולם לפנים משורת הדין, והשורש להנהגות אלו הם בכך שחֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ, כי מידת החסד היא השורש להנהגה הניסית, המכונה כאן 'צדק', כי על ידי החסד מנהיג ה' את העולם לפנים משורת הדין, ונוטה מקו המשפט המחייב את חוקי הטבע, ועושה ניסים ופלאות, ומידת האמת היא שורש להנהגה הטבעית, המכונה כאן 'משפט', שמכוחה פועלים הכוחות הטבעיים על כל נברא, בלי להשקיף על מעשיו הטובים או הרעים, בדרכי הטבע הקבועים והסדורים.
(טז) לאחר שתיאר את שתי ההנהגות של ה' בעולם, הניסית והטבעית, מוסיף לתאר את ההנהגה המיוחדת שיש לעם ישראל, הם העם הנבחר על ידי ה', ואומר, אַשְׁרֵי הָעָם הנבחר, שאין בני העם הזה נמצאים תחת ההנהגות הקבועות בעולם, אלא בין בהנהגה הטבעית ובין בהנהגה הניסית יש להם הנהגה המיוחדת אליהם בלבד, כי הם יֹדְעֵי תְרוּעָה – יודעים להתחבר עם רֵעָם ואוהבם העליון (ו'תרועה' מלשון ריעות וידידות), עד שעל ידי זה ימשיכו לעצמם את השפע שלא על ידי מערכת הכוכבים הטבעית, אלא יְיָ, בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן, ואינם צריכים לאמצעים כמו צבא השמים והמלאכים, אלא מונהגים על ידי אור ה' בעצמו.
(יז) בְּשִׁמְךָ, המורה על ההנהגה הטבעית והקבועה, יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, כי אף שלשון 'גילה' מורה על שמחה מתחדשת מדבר שאינו רגיל להיות, הרי אצל ישראל גם ההנהגה הטבעית באה מיד ה', ונמצא שבכל דבר שניתן להם הם רואים ומרגישים את אהבת ה' אליהם, ויש להם בכך גילה מחודשת, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ – בהנהגת ה'צדק' שלך, שזו ההנהגה הניסית והפלאית, שאינה באה לפי זכותם ומעשיהם, אלא לפי חסדו של ה' שאין לו גבול, יתרוממו למעלה עוד ועוד.
