575. רבים (א)

אָמְרוּ חז"ל 'אֵינוֹ דּוֹמֶה רַבִּים הָעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְווֹת, לְמוּעָטִים הָעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְווֹת', כִּי הַמִּצְוָה הַנַּעֲשֵׂית עַל יְדֵי רַבִּים מְעֻלָּה יוֹתֵר, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס אֶת הָרַבִּים, אַף אִם יֵשׁ בָּהֶם חוֹטְאִים, וְאַף אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא כְּתִקּוּנָהּ עוֹלָה הִיא לְמַעְלָה לְרָצוֹן וּלְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְעוֹד, שֶׁ"בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ", וְכַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לְלִמּוּד תּוֹרָה שֶׁל רַבִּים, וּתְפִלָּה בְּרַבִּים, וְכָל מִצְוָה הַנַּעֲשֵׂית בְּרַבִּים.
הִנֵּה כִּי כֵן רָאוּי לְכָל אָדָם לְהִתְחַבֵּר עִם יִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, וּלְקַיֵּם מַאֲמָר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר בִּתְהִלִּים "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ". וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵּצֵא תַּקָּלָה בְּאוֹתָהּ חַבּוּרָה, וְלֹא תְּהֵא מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, כְּגוֹן אִם בָּאִים לִידֵי מַחְלֹקֶת אוֹ דִּבּוּרִים אֲסוּרִים וְכַדּוֹמֶה, אָז מוּטָב שֶׁיְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה לְבַדּוֹ. וְאִם יוּכַל לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים שֶׁיַּעֲשׂוּ מִצְוָה כְּתִקּוּנָהּ, מַה טוֹב וּמַה נָעִים.