בהשגחה האישית
ד. ואמנם עוד סיבה אחרת נמצאת להם, על פי דרכי המשפט והגמול, והוא, כי הנה גזר השופט העליון יתברך, שמתולדת מעשה האדם עצמו יהיה העזרו ממנו יתברך, להקל לו השגת שלימותו, והצילו מן המכשולים, כענין שנאמר 'רגלי חסידיו ישמור'. ואולם, ודאי שגם בזה מדרגות מדרגות יש, כי ימצא אחד ששורת הדין תתן כפי מעשיו שכבר עשה שיעזרהו הבורא יתברך עזר מעט, ואחר, שדינו יהיה שיעזרהו עזר גדול, ויקל עליו השגת השלימות קלות רב, ואחר, שיהיה ראוי להעזר עזר יותר גדול. וכן בהפך, כבר ימצא מי שכפי הדין יהיה ראוי שלא יעזרוהו מן השמים, אך לא יקשו עליו השגת השלימות, ואחר – שמשפטו יצא שירבו לו העיכובים, ויצטרך לו חוזק גדול ועמל רב עד שישיגנו, ואחר, שהוא הרשע הגמור, שיסתמו בפניו כל דרכי התיקון וידחה ברעתו. ויש בכל הדברים האלה פרטי פרטים רבים מאד.
והנה, נמצא שאפשר שיזכה האדם, ויגזרו עליו הצלחות בעולם הזה לסייעו בעבודתו, למען יהיה נקל לו השיגו את השלימות המבוקש, ולא ימצאו לו עיכובים, ואפשר שיהיה נגזר עליו, כפי מעשיו, הפסדים וצרות שיעמדו כחומה לפניו ויפסיקו בינו ובין השלימות, עד שיצטרך לו יותר עמל ויותר טורח לבקוע את המחיצה ההיא, ולהתאמץ עם כל טרדותיו להיות משיג את שלימותו על כל פנים. והפך זה, לרשע, אפשר שיגזרו עליו הצלחות, לפתוח לפניו פתח האבדון, שידחה בו, ואפשר שיגזרו עליו צרות, למנוע אותו מן הרשע שהיה בדעתו לעשות, וזה יקרה, כשידע המנהיג העליון שאין ראוי לאותו הָרֶשַׁע שֶׁיֵּעָשֶׂה מטעם מה, והוא מה שהיה דוד מתפלל, "אל תתן ה' מאויי רשע, זממו אל תפק'.
ואמנם הנה הוא יתברך שמו עושה כל הענינים האלה בחכמתו הנפלאה, הכל כפי מה שראוי לטובת כלל בריותיו, כמו שזכרנו, והוא דן את הבריות בכל מצביהם, כפי מה שהם באמת. פירוש, כי הנה אינו דומה מי שהוא במצב הרווח ומתרשל מעבודתו, ומי שהוא במצב הדוחק ונטרד בלחצו, ולא ישלחם את חוקו, והנה דינם לא יהיה שוה, אלא יודן כל אחד כפי מה שהוא באמת, אם שוגג ואם מזיד, אם אנוס ואם פועל ברצונו, והוא יתברך יודע אמיתת כל הדברים, המעשים והמחשבות, ודן אותם לאמיתם.
