א. אדם ששכח והכניס משקה לפיו ללא ברכה, והרי אינו יכול לפולטו בלא שימאס, ואף אינו יכול לסלקו לצד פיו ולברך, מותר לו לבולעו ללא ברכה, ומברך אחריו רק ברכה אחרונה. ואם זהו משקה מועט ויכול לברך על ידי הדחק כשהמשקה עדיין בפיו – יעשה כן. (שו"ע ומשנ"ב סי' קעב)
ב. אמנם דין זה – שיבלע את המשקה בלא ברכה – הוא רק במי שאין לו משקה נוסף והוא דחוק להשתמש במשקה זה, אך אם יש לו עוד משקה, מוטב שיפלוט מפיו את מה שהכניס, ויברך וישתה משקה אחר, כדי שלא יהנה מהעולם הזה בלא ברכה. (שם)
