בענין ישראל ואומות העולם
המשך ב: והנה, בחטאו של אדם הראשון, ירד מאד ממדרגתו, ונכלל בו מן החושך והעכירות שיעור גדול, וכמו שהתבאר לעיל, וכלל המין האנושי ירד ממדרגתו ועמד במדרגה שפלה מאד, בלתי ראויה למעלה הרמה הנצחית שהתעתד לה בראשונה, ולא נשאר מזומן ומוכן אלא למדרגה פחותה ממנה פחיתות רב, ובבחינה זאת הוליד תולדות בעולם, כולם במדרגה השפלה שזכרנו.
ואמנם, אף על פי כן, לא חדל מהמצא בכלל מדרגת המין האנושי, מצד שרשו האמיתי, בחינה עליונה מן הבחינה שהיה המין הזה אז בזמן קלקולו, ולא נדחה אדם הראשון לגמרי שלא יוכל לשוב אל המדרגה העליונה, אבל נמצא בפועל במדרגה השפלה, ובבחינה כוחנית אל המדרגה העליונה.
והנה, נתן האדון ברוך הוא לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן את הבחירה, שיתחזקו וישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה, ולשים עצמם במדרגה העליונה, והניח להם זמן לדבר, כמו ששיערה החכמה העליונה היותו נאות להשתדלות הזה, ועל דרך מה שמנחת עתה לנו, לשנהיה משיגים השלימות והמדרגה בקיבוץ בני העולם הבא, כמו שזכרנו לעיל, כי הנה כל מה שהוא השתדלות, צריך שיהיה לו גבול.
