טז) שנים שאחזו יחד בסכין אחת, ושחטו בחוץ, פטורין, שנאמר 'אשר ישחט וגו' או אשר ישחט מחוץ למחנה', ויש ללמוד מלשון זו שהפסוק עוסק באחד השוחט בחוץ, ולא שנים. ואחד ששחט בחוץ, אף על פי שלא נתכוון לשחוט קדשים אלו לה', הרי זה חייב, שנאמר 'דם יחשב לאיש ההוא דם שפך', ללמד שאף על פי שזה הדם במחשבתו כדם הנשפך, ולא כקרבן, הרי זה חייב.
יז) השוחט בחוץ בלילה, חייב, הואיל והשחיטה בלילה כשירה בחוץ. וכן אם העלה על המזבח בלילה מקרבן זה ששחט בחוץ בלילה, חייב על העלאה. אבל אם שחט בפנים בלילה, והעלה בחוץ, פטור, לפי שלא העלה אלא דבר פסול, שאין לך שחיטה כשירה בלילה במקדש. וכן אם קבל את הדם בכלי חול בפנים, וזרק בחוץ, פטור.
