ספר זמנים: הלכות שקלים, פרק ג, ג-ד
הלכות שקלים / פרק ג
ג) הנותן שקל שלם עליו ועל העני יחד, או על עצמו ועל שכינו או על בן עירו, אם נתנו להם מתנה – אם התכוון שאותו מחצית שקל נוסף יהיה מתנה עבור העני או השכן או בן העיר, לקיום חובתם לנתינת מחצית השקל, פטור הנותן מן הקלבון, שהרי נתן חצי שקל מתנה כדי להרבות בשקלים. ואם נתן להם החצי ששקל על ידם דרך הלואה עד שיחזירו לו כשתמצא ידם, חייב בקלבון.
ד) האחין שעדיין לא חלקו במה שהניח להם אביהם כשמת, וכן השותפים שנתנו שקל שלם על ידי (-עבור) שניהם, פטורין מן הקלבון. במה דברים אמורים, בשותפין שנשאו ונתנו במעות השותפות, ונשתנה עין המעות, וכגון שקנו בהם סחורה ומכרו אותה וכדומה, שאין אלו אותם מעות שהביאו לתחילת השותפות, אבל אם הביא זה מעותיו וזה מעותיו, וערבום, ועדיין לא נשתנו המעות ולא הוציאום, הרי אלו חייבין בקלבון. נשאו ונתנו, ואחר זמן חלקו, וחזרו ונשתתפו, חייבין בקלבון, עד שישאו ויתנו בשותפות זו האחרונה וישתנו המעות.
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
