יום ראשון
ט"ז תשרי התשפ"ז

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שקלים, פרק ג, ט-י

ט) שלחו את שקליהם ביד שומר שכר, שהרי הוא חייב בגניבה ואבידה, ואבדו ממנו באונס, כגון שלקחום לסטים מזויינים שהוא פטור, רואין, אם אחר שנתרמה התרומה בבית המקדש נאנס, נשבע השליח לגזברים, ובני העיר פטורין, כיון שהתורם במקדש את תרומת הלשכה תורם גם על הגבוי וגם על העתיד לגבות, וברשות הקדש הן, ובני העיר מה היה להן לעשות, הרי לא מסרום אלא לשומר שכר שהוא חייב בגניבה ואבידה, אבל האונס אינו מצוי. ואם אבדו קודם שנתרמה התרומה, עדיין ברשות בני העיר הם, והשליח נשבע לפני אנשי העיר, והן משלמין פעם נוספת לבית המקדש. ואם נשבע וגבו שקלים שנית ואחר כך החזירום הליסטים, אלו ואלו שקלים, ואין עולין להן לשנה אחרת, והשקלים השניים יפלו לשקלי שנה שעברה. יש מי שאומר שהשקלים הראשונים שיפלו לשקלי השנה הם השקלים שנגבו בתחלה ואבדו או נאנסו וחזרו, ויש מי שאומר שהשקלים הראשונים הן שהגיעו ליד הגזבר תחלה.

י) הנותן חצי שקל לחבירו כדי להוליכו לשולחני לשקול אותו על ידו (-עבורו), והלך השליח ושקלו על ידי (-עבור) עצמו כדי שלא ימשכנו אותו, אם כבר נתרמה התרומה (-השתמשו במעות בבית המקדש), מעל השליח השוקל, כיון שזה השקל ברשות הקדש הוא, שכבר תרמו על העתיד לגבות, ונמצא זה (-השליח) הציל עצמו בממון ההקדש, ונהנה בשקל הזה. ואם עדיין לא נתרמה התרומה, לא מעל, והוא חייב ליתן לחבירו חצי שקל שנתן לו.

וכן הגוזל או הגונב חצי שקל, וּשְׁקָלוֹ – נתנו לבית המקדש לחובתו, יצא ידי חובתו, והוא חייב לשלם לבעלים שנים – כפל, אם גנבו, או להוסיף חומש, אם נשבע עליו לשקר.

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".

(הקדמת הרמב"ם)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?