הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, יג]
יג. נכרי שהדליק במוצאי שבת את הנר מנר של ישראל, מברכים עליו, אבל אם הנכרי הדליק את הנר מנר של נכרי, אין מברכים עליו גזרה שמא יבאו לברך על נר שהדליק הנכרי בשבת, ובדיעבד אם עבר ובירך על נר זה אין צריך לחזור ולברך. ואם הנכרי הוציא אור במ"ש מאבנים וכיוצא, והדליק הנכרי את הנר מזה האש שהוציאו הנכרי, י"א דמותר לברך עליו, ויש אוסרים, ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים, ולא יברך אלא עד שידליק הישראל נר אחר מזה ויברך על הנר שידליק הישראל. וכל הלכות אלו הם מצויים הרבה אצל בעלי בתים שיש להם שפחות ומשרתים נכרים בביתם. ודע עוד דאין מברכים על נר שמדליקים לכבוד בית הכנסת או למנוחת המתים:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
