שיעור 452, ספר תהילים, פרק צד, ט-י

(ט) הֲנֹ֣טַֽע אֹ֭זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע אִֽם־יֹ֥צֵֽר עַ֗֝יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט׃

(י) הֲיֹסֵ֣ר גּ֭וֹיִם הֲלֹ֣א יוֹכִ֑יחַ הַֽמְלַמֵּ֖ד אָדָ֣ם דָּֽעַת׃

(ט) ומבאר, כי הדבר ברור שמי שממציא כלי מסוים, הצטיירה תכונת אותו כלי בדעתו קודם שיצרו, שאם לא כן לא היה יכול להמציאו, ואם כן, הֲנֹטַע אֹזֶן – ה' שברא את השמיעה הגשמית של בני האדם על ידי אוזניים, הֲלֹא יִשְׁמָע – וכי יתכן שלא ישמע בעצמו, אִם יֹצֵר עַיִן, הֲלֹא (-וכי יתכן שלא) יַבִּיט, והרי ודאי שהראיה והשמיעה הראשוניים הם אצל ה', ואדרבה, אצל ה' הראיה והשמיעה הם אמיתיים ובלתי תלויים, ורק לבני האדם, שהם כבולים לגוף גשמי, עשה ה' אוזניים ועיניים גשמיות כדי שיוכלו לשמוע ולראות, ואם כן איך תוכלו לטעון טענה מופרכת ומוטעית שכזו, שאין ה' יודע את פרטי מעשי בני האדם.

(י) ואת הדברים הללו ילמד ה' את כל בני האדם בשתי דרכים, הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ – יוכיח להם את אמיתות הדברים על ידי שֶׁיְיַסֵר אותם, וכפי שייסר את המצריים בעשר מכות שהוכיחו להם שה' יודע את כל הנעשה בעולם, ומשגיח על כולם בהשגחה פרטית, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת – או שיתגלה לאדם פרטי וילמד אותו דעת, כפי שהתגלה לנביאים וחכמים ולימד אותם את דרכי השגחתו בעולם.

(יא) ויוכיח להם כי לא רק שה' יודע את כל מעשיהם של בני האדם, אלא יְיָ יֹדֵעַ אף את מַחְשְׁבוֹת האָדָם, ויודע כִּי הֵמָּה הָבֶל, באופן שאין דבר נעלם ממנו, במעשים או במחשבות בני האדם.