הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, כא]

כא. אף על גב דמדינא מותר לברך מיושב, ואדרבא מר"ן בשה"ע כתב שצריך להבדיל מיושב, משום דכיון דהאחד פוטר את חבירו יש להם לעשות קביעות, ומעומד לא הוי קביעות, ומור"ם ז"ל בהגה"ה הוא דכתב דמבדילין מעומד, מ"מ מצינו שיש מקומות שהם קבלו הוראת מר"ן ז"ל, ועכ"ז נהגו להבדיל מעומד, שעומדים הש"ץ וכל הקהל כולם לכבוד המלך הוא השבת הקדוש שמלוים אותו, ודרך לויה מעומד, וכן נוהגים בעירנו בגדאד יע"א לעמוד כל הקהל בשעת ההבדלה, ועיין כף החיים סי' ל"א אות ל"ח, ושמעתי שבעה"ק תוב"ב אין מקפידין ומבדילין כפי מה שיזדמן בין עומדין בין יושבין שאין מדקדקין בזה: