שיעור 461, ספר תהילים, פרק צו, א

פרק צו (א) שִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ שִׁ֥ירוּ לַֽ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃

פרק צו

במזמור זה יבאר כי מלבד הניסים הגלויים שעושה ה', הרי גם בעת שהעולם נוהג בדרכי הטבע מנהיג ה' את העולם בניסים נסתרים, המתלבשים בהנהגות הטבעיות הקבועות:

(א) אתם, ישראל, היודעים ומכירים שה' מחדש את הבריאה בכל יום ויום, וכל המציאות תלויה בכוחו ורצונו של ה', שאם יסלק ידיו ממנה אפילו רגע אחד, תשוב כל הבריאה אל האפס וההעדר, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ על חידוש הבריאה בכל יום, שלא כמו אומות העולם, שאמנם מאמינים בכך שה' ברא את העולם, אך סבורים שלאחר מכן הניח את הארץ לנהוג מעצמה בחוקי הטבע (וכמו כל אומן היוצר חפץ, שקיומו של החפץ לאחר מכן אינו תלוי באומן), ולכן הם שרים לה' 'שיר ישן', על כך שבעבר ברא את העולם, ובנוסף על כך, שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ, כי עתה גם אומות העולם מכירים בה', ואינם מייחסים את כל הבריאה אל הכוכבים והמזלות, כפי שהיה בתחילה, שהשתכח מהם לגמרי שם ה'.