שיעור 462, ספר תהילים, פרק צו, ב-ד

(ב) שִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהוָה בָּֽרְכ֣וּ שְׁמ֑וֹ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־לְ֝י֗וֹם יְשֽׁוּעָתֽוֹ׃

(ג) סַפְּר֣וּ בַגּוֹיִ֣ם כְּבוֹד֑וֹ בְּכָל־הָֽ֝עַמִּ֗ים נִפְלְאוֹתָֽיו׃

(ד) כִּ֥י גָ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֗֝וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃

(ב) וכלפי מה שאמר "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ" מוסיף ואומר, כי הנה אומות העולם ששרו לה' 'שיר ישן' על הבריאה עצמה, ולא האמינו בכך שה' מוסיף לקיים את הארץ בכל יום ובכל רגע, היללו את שמו הגדול על הבריאה, אך לא 'בירכו' אותו, כי משמעות הברכה היא תוספת שפע וטובה המתחדשת בכל עת, והם לא הכירו בכך. אבל אתם, היודעים שהבריאה כולה מקבלת את כוחה והשפעתה מאת ה', שִׁירוּ לַייָ, ומלבד זאת גם בָּרְכוּ שְׁמוֹ, כי אתם יודעים שה' משפיע בכל עת שפע חדש של ברכה וטובה, ולכן בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ, כלומר, אף שלשון 'בשורה' שייכת על דבר חדש, ולא יִמָּצֵא אדם שיבשר לחבירו שהשמש זרחה בבוקר, כיון שהדבר נראה כקבוע ומחויב, אך אתם הרי מבינים שאין שום דבר בבריאה המוכרח ונעשה מאליו, ולכן תבשרו גם על ישועת ה' הקבועה בכל יום, ואפילו על יציאת המאורות בכל יום מחדש, כי הכל תלוי ברצון ה', ובכל יום הוא מחדש את מעשה בראשית.

(ג) וכלפי מה שאמר "שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ", מוסיף לבאר, כי בין אומות העולם היו שתי כתות, ה'גוים', שהם הפחותים שביניהם (ובדרך כלל הם אומה ללא מלך) לא ידעו כלל שה' הוא שברא את כל העולמות. וה'עמים', שהם החשובים יותר (ובדרך כלל זה קיבוץ שיש עליהם מלך) הכירו בה' שהוא הסיבה הראשונה, וכיבדוהו על כך, אך לא האמינו שהוא ממשיך לקיים את העולם, ולא הכירו בכך שהוא עושה ניסים היוצאים מגדרי הטבע, ולכן אומר עתה, סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ – לגוים, הפחותים, תספרו על 'כבודו' של ה', שהוא הסיבה הראשונה ובורא כל העולמות, ושמחמת כן יש לכבדו, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו – ולעמים, שהם חשובים ומבינים יותר, וגם עד עתה כיבדו את ה' על כך שברא את העולם, ספרו לו על נפלאותיו והשגחתו הפרטית בעולם, ועל כך שבידו לשדד את מערכות הטבע כרצונו.

(ד) וכלפי מה שאמר 'סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ', מוסיף לבאר כִּי גָדוֹל יְיָ, כי הוא הסיבה הראשונה לכל דבר, והוא הפועל את הפעולה האחרונה, באופן שהוא מקיף את כל המעשים הנעשים משורשם העליון ועד הוצאתם אל הפועל בעולם הזה, וּמְהֻלָּל מְאֹד – ובכל זאת הוא מהולל מאד, כי על אף הריבוי העצום של הפרטים הנעשים על ידו, מכל מקום כל פרט נעשה בתכלית החכמה והחסד, ועל כך יש להללו מאד. וכלפי מה שאמר 'בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו' מוסיף לומר, כי נוֹרָא הוּא ה' עַל כָּל אֱלֹהִים – על כל כוחות הטבע הקיימים בעולם, כי לכל הכוחות הללו אין שום אפשרות לעשות דבר כרצונם, אלא כולם תלויים בה', והם מתייראים ממנו, כי ביכולתו בכל עת לשנותם ולבטלם כרצונו, באופן שאם יסתלק מהם רצונו, יהיו לאפס ואין.