הלכות איסור בישול ואכילת בשר בחלב, כג
כג. שאר מאכלים, שאינם פת, בדרך כלל מותר לבשלם עם חלב או עם בשר, אלא אם כן הם נאכלים בקביעות בסעודה בשרית עם בשר (שאז אסור לבשלם עם חלב) או בסעודה חלבית עם חלב (שאז אסור לבשלם עם בשר), וגם הם מאכלים שרגילים תמיד להיות פרווה. ונתבאר לעיל שאם החלב או הבשר ניכרים עליהם מבחוץ, מותר.
ולכן, מלח שנעשה בשרי (והדבר מצוי במי ששופך מלח ישירות לתוך קדירה בשרית חמה!) ואינו במלחיה בשרית, אסור לאוכלו כלל, ויש לזורקו, וכן סוכר שנעשה בשרי, או שמן שנעשה חלבי, ואינם בכלים שניכר עליהם מבחוץ שהם בשריים או חלביים, אסור לאוכלם כלל ויש לזורקם.
בצל שנחתך בסכין חלבית, מותר לאוכלו (עם חלב או עם פרווה).
© ההלכות הן מתוך הספר 'השלחן כהלכתו', כל הזכויות שמורות למחברו הרה"ג ר' י.מ. ווייל שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"וְכָל הַנִּזְהַר בִּדְבָרִים אֵלּוּ, מֵבִיא קְדוּשָׁה וְטָהֳרָה יְתֵירָה לְנַפְשׁוֹ,
וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי"
(רמב"ם, מאכ"א יז)
וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי"
(רמב"ם, מאכ"א יז)
