635. שמירה (ב)

כְּשֶׁיֵּשׁ מַגֵּפָה בָּעִיר חַס וְשָׁלוֹם, יְקַיֵּם דִּבְרֵי חז"ל שֶׁאָמְרוּ 'כְּנֹס רַגְלֶיךָ', אוֹ יִבְרַח לוֹ, וְהָיְתָה לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל. וְאַל יֹאמַר אָדָם כְּדַעַת הַטִּפְּשִׁים הָאוֹמְרִים בִּזְמַן הַמַּגֵּפָה אֶת הַפָּסוּק "אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר", וְטוֹעֲנִים שֶׁאִם יִרְצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיָּמוּת – לֹא תַּעֲזֹר לוֹ הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְהִנָּצֵל, וְאִם רְצוֹן ה' שֶׁיִּחְיֶה – אַף אִם לֹא יִשָּׁמֵר כְּלָל, יִחְיֶה. אֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּנוּ לְהִשָּׁמֵר וְלִשְׁמוֹר נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְאַף שֶׁבְּוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם בְּתוֹךְ הַמַּגֵּפָה, וּלְהֵפֶךְ, אֵין זוֹ סְתִירָה לְחוֹבָתֵנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִשְׁמוֹר נַפְשׁוֹתֵינוּ, וּכְפִי שֶּׁהִתְבָּאֵר, שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִינֵי גְּזֵרוֹת יֵשׁ: א. יֵשׁ אָדָם שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו גְּדוֹלוֹת וּמַזָּלוֹ חָזָק, וַאֲפִילוּ אִם יַעֲשֶׂה דְּבָרִים הַמַּזִּיקִים, מִכָּל מָקוֹם לֹא יָמוּת אֶלָּא חָיֹה יִחְיֶה. ב. יֵשׁ שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו מִיתָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וַאֲפִילוּ אִם יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַשְּׁמִירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא תִּתְבַּטֵּל מֵעָלָיו הַגְּזֵרָה. ג. יֵשׁ מִי שֶׁמֵּחֲמַת עֲווֹנוֹתָיו מַנִּיחִים אוֹתוֹ תַּחַת הַטֶּבַע, אִם יִשְׁמֹר עַצְמוֹ וְיִתְנַהֵג עַל פִּי הַטֶּבַע, חָיֹה יִחְיֶה. וְאִם לָאו, יָמוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם צָרִיךְ לַחְשׁוֹשׁ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לְאוֹתָם הַמֻּנָּחִים תַּחַת יָד הַטֶּבַע, וְצָרִיךְ לַעֲסֹק בַּהִשְׁתַּדְּלוּת הָרְאוּיָה לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ עַל פִּי דַּרְכֵי הַטֶּבַע, כִּי אִם לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, וְיָמוּת, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם". וְהָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמַר וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג עַל פִּי הַטֶּבַע לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ, מִלְּבַד שֶׁיֵּעָנֵשׁ עַל עוֹבְרוֹ עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, עוֹד חִסָּרוֹן יֵשׁ בָּזֶה שֶּׁנִּמְצָא שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הַנֵּס, וְאִם עוֹשִׂים לוֹ נֵס – מְנַכִּים לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו.