484. הלכות מלאכת גוי בשבת וביו"ט, מח-מט
מח. גוי שכיבה את האור בבית היהודי מבלי שבקשו ממנו לעשות כן, ונגד רצונו של היהודי, אמנם אסור לומר לו להדליק את האור, ואף אסור להוכיח אותו על מעשיו, אבל אם הוא חזר והדליק מעצמו, מותר ליהנות מהאור בשבת. והוא הדין אם הגוי כיבה את האש שתחת התבשיל מבלי שביקשו ממנו ונגד רצונו של היהודי, אמנם אסור לומר לו להדליק את האש, ואף לא להוכיחו על מעשיו, אבל אם חזר והדליק מעצמו, מותר ליהנות מהתבשיל החם בשבת. ואם מחה היהודי בגוי על מעשיו, ומחמת כן חזר והדליק את האור או את האש, אסור ליהודי ליהנות ממלאכתו של הגוי.
מט. גוי שתיקן בשבת את נעליו של היהודי (תיקון כזה שאין ליהודי אפשרות לעשותו בשבת), גם אם היהודי מסר את הנעליים לתיקון קודם השבת, אסור לו לנעול אותן אפילו במוצאי שבת, עד שיעבור שיעור זמן כדי תיקונן.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
