שיעור 473, ספר תהילים, פרק צט, א-ג

(א) יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃

(ב) יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֗֝וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃

(ג) יוֹד֣וּ שִׁ֭מְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃

פרק צט

במזמור זה ממשיך לתאר את העולם בזמן שה' מנהיג אותו בניסים גלויים:

(א) יְיָ מָלָךְ – בעת אשר ינהיג ה' את העולם במלכותו הגלויה, בניסים הנראים לכל, יִרְגְּזוּ עַמִּים, וכפי שהיה בעת כניסת ישראל לארצם, וכמו שנאמר "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן" (שמות ט"ו י"ד), ובעת זו, שה' מתגלה כיֹשֵׁב כְּרוּבִים, והיינו שאינו מנהיג את העולם מכסאו שבשמים בהנהגה טבעית וניסים מוסתרים, אלא כיושב על כנפי הכרובים, שהם מלאכיו עושי דברו, להנהיג את העולם בניסים גלויים, אזי תָּנוּט (-תרעד ותתמוטט) הָאָרֶץ מחרדת המלך הגדול השוכן בקרבה בגלוי.

(ב) ומונה עתה שלש דרגות של הנהגת ה' בעולמו, א. בעת שאין ה' משגיח על העמים בהשגחה מיוחדת כלל, ובאותו זמן הוא מתגלה בגדולתו רק אצל ישראל, ועל זה יאמר (פסוק ג') "יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא". ב. כאשר ינהיג את העמים במערכת הטבע, אך מערכת זו תהיה באופן שינתן שכר ועונש לכל אחד כראוי לו, אזי ינהג ה' עִם ישראל בדרגה גבוהה יותר, שלא יהיו מונהגים על ידי המערכה, אלא ינהיגם ה' בעצמו בהנהגה של ניסים נסתרים, ועל זה יאמר (פסוק ה') "רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא". ג. כאשר ישראל נמצאים במדרגה גבוהה ביותר, שה' שוכן בקרבם ממש בהנהגה ניסית גלויה, ואז ינהלם באהבה וקירבה כאב את בנו, ואם יחטאו יענישם מיד ויסלח להם מיד, ועל כך יאמר (פסוק ט') "רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ", וכפי שיבואר. הדרגה הראשונה היא כאשר יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל, והיינו שמתגלה בגדולתו רק בציון, ו'גדול' הוא תואר לדבר הנמשך מלמטה למעלה, שכל אחד משיג בו לפי כוחו, וכמו עמוד הנמשך מהארץ עד שמי השמים, שהקטן אוחז בתחתיתו, והגדול יותר אוחז במקום גבוה יותר, אבל העמוד עצמו נמשך לגובה עצום מעבר להשגת ותפיסת בני האדם, כך ה' משרה שכינתו בציון באופן שכל אחד לפי דרגתו משיג את גדולתו, אף שה' עצמו גבוה מעל גבוה, וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים – אבל באותו זמן אצל אומות העולם ה' הוא 'רם', וכמו כוכב הנמצא בשמים, שלאף אחד אין בו אחיזה כלל, וכך באותו זמן אין ה' משגיח על האומות כלל בהשגחה פרטית, אלא מוסר אותם להשגחת מערכת הכוכבים, ואז לאומות העולם אין שום השגה בה', אלא מכירים אותו רק ככח עליון שאין להם אחיזה בו.

(ג) בעת זו, לא יכירו העמים את ה' בעצמו, אלא יוֹדוּ שִׁמְךָ, כי ישמעו העמים את שמך כפי שהוא מתגלה בציון, ויֵדעו כי ה' גָּדוֹל – בורא הכל, הסיבה הראשונה לכל הסיבות, ומנהיגם עד אחריתם, וְנוֹרָא – ביכולתו לשלוט על הטבע ולהנהיגו בניסים נסתרים, באופן שיֵעשה רצונו בדרך הנראית טבעית, ומחמת כן יש להתיירא ממנו, קָדוֹשׁ הוּא – ביכולתו לשדד לגמרי את כל מערכות הטבע, ולהנהיג את העולם בניסים גלויים.