ספר זמנים: הלכות קידוש החודש, פרק ד, ה-ו
ה) ומלבד שלשה דברים אלו, יש שם דברים אחרים שהיו בית דין מעברין בשבילן מפני הצורך, ואלו הן, מפני הדרכים שאינן מתוקנין, ואין העם יכולין לעלות לרגל, מעברין את השנה עד שיפסקו הגשמים ויתקנו הדרכים. ומפני הגשרים שנהרסו, ונמצאו הנהרות מפסיקין ומונעין את העם מלעלות לרגל, או מסכנין בעצמן ומתים, מעברין את השנה עד שיתקנו הגשרים. ומפני תנורי פסחים שאבדו בגשמים, ואין להם מקום לצלות את פסחיהם, מעברין את השנה עד שיבנו התנורים וייבשו. ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן כדי להגיע לירושלים לפסח, ועדיין לא הגיעו לירושלים, ואם לא יעברו את השנה לא יספיקו להגיע, מעברין את השנה כדי שיהיה להם פנאי להגיע:
ו) אבל אין מעברין את השנה לא מפני השלג ולא מפני הצנה, ולא מפני גליות ישראל שעדיין לא נעקרו ממקומם, ולא מפני הטומאה, כגון שהיו רוב הקהל או רוב הכהנים טמאים, אין מעברין את השנה כדי שיהיה להם פנאי לטהר ויעשו בטהרה, אלא יעשו את הפסח בטומאה, ואם עיברו את השנה מפני הטומאה, הרי זו מעוברת:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
