639.שמיעה (א)

אָמְרוּ חז"ל עַל הַפָּסוּק "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם", בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אָדָם שֶׁנָּפַל מִן הַגָּג וְנִתְמַלֵּא כָּל גּוּפוֹ מַכּוֹת, הָרוֹפֵא נִכְנַס אֶצְלוֹ וּמְמַלֵּא כָּל גּוּפוֹ תַּחְבּוֹשׁוֹת, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָדָם מָלֵא עֲווֹנוֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן רְטִיָּה עַל הָאֹזֶן – וְכָל הַגּוּף מִתְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם".
עוֹד אָמְרוּ חז"ל, שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ בְּחִבָּה דִּבְרֵי הֶחָכָם שֶׁיּוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְהָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא שֶׁאוֹמְרִים עַל דִּבְרֵי הַגָּדָה, קוֹרְעִים לוֹ גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וּמוֹחֲלִים לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
וְהַטַּעַם שֶׁחֲשׁוּבָה כָּל כָּךְ הַשְּׁמִיעָה, כֵּיוָן שֶׁהַשְּׁמִיעָה מְבִיאָה לִידֵי מַעֲשֵׂה, שֶׁיּוֹתֵר פּוֹעֶלֶת הַשְּׁמִיעָה מִפִּי דַּרְשָׁן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְשׁוֹן לִמּוּדִים וְדוֹרֵשׁ בְּצַחוּת לָשׁוֹן, יוֹתֵר מֵאִם יִלְמַד בְּעַצְמוֹ סִפְרֵי מוּסָר. אָמְנָם, מִתּוֹךְ שֶׁרוֹאֶה הַיֵּצֶר הָרַע גֹּדֶל מַעֲלַת שְׁמִיעַת דִּבְרֵי מוּסָר וְדִבְרֵי הַגָּדָה, לָכֵן מְסִיתוֹ הֵיסֶת כָּפוּל, שֶׁיְּהֵא שׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וְיָקוּץ בָּהֶם, וְאֶל חֲכָמִים לֹא יֵלֵךְ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ כְּסִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו.