640.שמיעה (ב)

יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהֵן עֲבֵרוֹת, וְלִפְעָמִים אֲפִילוּ יַחְשֹׁב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּכָךְ מִצְוָה, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִשְׁלֵי "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת", וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר בַּגְּמָרָא עַל רַבִּי עֲקִיבָא, בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ, שֶׁמָּצָא מֵת מִצְוָה וּנְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וֶהֱבִיאוֹ לָעִיר, וְאָמְרוּ לוֹ רַבּוֹתָיו שֶׁעַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה נִדּוֹן כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים (לְפִי שֶּׁמֵּת מִצְוָה קוֹנֶה מְקוֹמוֹ, וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא), וְאָז אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, נִמְצָא שֶׁעָשִׂיתִי עֲבֵרָה, כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיַּד קִבֵּל עָלָיו לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.

וְרַבָּה רָעַת עַם הָאָרֶץ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלֶּךְ, אוֹסֵר אֶת הַמֻּתָּר וּמַתִּיר אִסּוּרִים, וְהָאֱלֹקִים יָבִיא בְּמִשְׁפָּט עַל כָּל, כִּי שִׁגְגַת תַּלְמוּד, שֶׁעוֹבֵר בִּשְׁגָגָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא לָמַד, נֶחְשֶׁבֶת כְּזָדוֹן. וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בַּלִּמּוּדִים, אֵין רֶגַע בְּלִי פֶּגַע, וְאֵין פְּסִיעָה בְּלִי פְּשִׁיעָה. וְכֵן כָּתַב בְּסֵפֶר הַחֲסִידִים, שֶׁאָדָם נִדּוֹן וְנֶעֱנַשׁ עַל מַה שֶׁלֹּא יָדַע, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נָתַן לֵב לֵידַע, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר "חָטָאתִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי", וְהַיְנוּ, חָטָאתִי עַל שֶׁלֹּא נָתַתִּי לֵב לֵידַע וּלְהָבִין שֶׁאַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי.