644. שוגג (א)

הַחוֹטֵא בְּשׁוֹגֵג צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מְעֻלָּה, וְאִם אֵינוֹ חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָם, הָיָה מֵבִיא קָרְבָּן עַל חֶטְאוֹ, וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, וּמִתְכַּפֵּר. וְגַם עַתָּה שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָם צָרִיךְ הוּא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וּבִמְקוֹם קָרְבָּן יְקַיֵּם "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ". וַהֲמוֹן הָעָם חוֹשְׁבִים שֶׁכְּשֶׁחָטָא בְּשׁוֹגֵג הוּא פָּטוּר לְגַמְרֵי, וְאַף אִם מִצְטַעֵר מְעַט – תֵּכֶף חָלַף הָלַךְ צַעֲרוֹ. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אָדָם מִצְטַעֵר יוֹתֵר עַל אֲבֵדַת מַטְבֵּעַ אַחַת, מִמַּה שֶׁמִּצְטַעֵר עַל עֲבֵרָה אַחַת. וּלְפִי הָאֱמֶת רָאוּי לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְמַרְמֵר עַל הָעֲבֵרָה צַעַר בַּנֶּפֶשׁ, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵעַל פְּרֵדַת נַפְשׁוֹ מִגּוּפוֹ. וּכְמוֹ שֶׁהַהוֹרֵג אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ בְּשׁוֹגֵג, בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאַב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבַל, כֵּן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר עַל הָעֲבֵרָה, אֲפִילוּ בְּשׁוֹגֵג. וּכְמוֹ שֶׁהַשּׁוֹפֵךְ קִיתוֹן שֶׁל שֶׁמֶן עַל בְּגָדָיו הַנָּאִים בְּיוֹתֵר, אֲפִילוּ בְּשׁוֹגֵג, בְּגָדָיו מִתְלַכְלְכִים, וְאִם הֵם בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ – עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר לֹא פָּקַח עֵינָיו וְלֹא נִזְהָר בִּזְהִירוּת מְרֻבָּה, וְאִם הָיָה בְּאֹנֶס, אָמְנָם לֹא יֵעָנֵשׁ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ הוּא לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת וּלְכַבֵּס הַבְּגָדִים הֵיטֵב וּלְתַקְּנָם וּלְהַחְזִירָם לְקַדְמוּתָם, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה. שֶׁאָמְנָם הַחוֹטֵא בְּמֵזִיד יִגְדַּל עָנְשׁוֹ בְּיוֹתֵר, אַךְ גַּם הַחוֹטֵא בְּשׁוֹגֵג עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה יִרְאַת הַשֵּׁם עַל פָּנָיו, לְהִזָּהֵר בִּזְהִירוּת יְתֵרָה וְלַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר לְהִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא כְּמִפְּנֵי חֶרֶב, וְלֹא חָתַר וְלֹא הִשְׁתַּדֵּל לֵידַע אֶת הָאִסּוּר כְּדֵי לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ, וְאָמְנָם לֹא יִגְדַּל עָנְשׁוֹ כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַחוֹטֵא בְּמֵזִיד, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת כְּמוֹ הַחוֹטֵא בְּמֵזִיד.