646. שכל

לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ, שֶׁיְּהֵא לוֹ שֵׂכֶל טוֹב לְמַעַן יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים יִשְׁמֹר, וְיִתְנַהֵג בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם, וְיֵדַע לְהִתְנַהֵג עִם כָּל אָדָם עַל פִּי מִדּוֹתָיו, וְיַעֲשֶׂה כָּל דָּבָר טוֹב וְיִתְרַחֵק מִכָּל דָּבָר רַע. הַשֵּׂכֶל יִהְיֶה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים וְהַחִיצוֹנִיִּים, וְהוּא יִמְשׁוֹל בָּם לְהַנְהִיגָם וּלְנַהֲלָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְשֶׁיַּנִּיחוּ אֵבָרָיו אֶת הֶרְגֵּלָם הָרַע בְּמַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ וּבְמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, כָּכָה יַעֲשֶׂה, לֹא יַמְרֶה אֶת פִּיו. וְלֹא יִהְיֶה הַיֵּצֶר מוֹשֵׁל עַל הַשֵּׂכֶל, וְלֹא יִקְנֶה אֲדוֹן לְעַצְמוֹ.
וּמִי שֶׁחָסֵר שֵׂכֶל, רָעָתוֹ רַבָּה, כִּי דֶּרֶךְ אִישׁ כְּסִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יֵלֵךְ אֵצֶל חֲכָמִים וְיִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וִיהֵא שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם, וְיִלְמַד אוֹ יִשְׁמַע בַּלִּמּוּדִים, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה שֶּׁיִּקְנֶה שֵׂכֶל טוֹב.
וְהַשֵּׂכֶל, טוֹב הוּא לָעוֹשִׂים וּמִתְנַהֲגִים עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, לֹא כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עַל פִּי שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ אֲשֶׁר חֲנָנוֹ הַשֵּׁם, הֲרֵי הוּא מַפְסִיד מִכָּךְ יוֹתֵר, וּבְכָךְ שֶׁיּוֹסִיף דַּעַת – יוֹסִיף מַכְאוֹב, כִּי שְׁגָגוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְדוֹנוֹת. וּבָזֹאת יִתְהַלֵּל הֶחָכָם בְּחָכְמָתוֹ, הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אֶת ה', וַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר.