יז) כבר ביארנו שאין מביאין מנחות, ולא מנחת נסכים ולא ביכורים מן החדש, קודם הבאת העומר, ואם הביא פסול. ולא יביא קודם להבאת שתי הלחם בשבועות, ואם הביא, כשר.
יח) וכל המקריב מנחה מן החדש תחילה, מברך 'שהחיינו'.
יט) תבואה שזרעה אחר שקרב העומר, וקצרה אחר שקרב העומר של שנה הבאה, ונמצא שתחילה עבר עליה הבאת שתי הלחם ואחר כך הבאת העומר של השנה הבאה, הרי זו ספק אם מביאין ממנה מנחות לכתחילה טרם הבאת שתי הלחם, הואיל ותבואה זו עבר עליה הבאת שתי הלחם וקצירת העומר, אף שלא היה זה כסדר כל תבואה, שתחילה מובא העומר ואחר כך שתי הלחם, או שאין מביאין עד שיביאו שתי הלחם אחר הבאת העומר של שנה אחת, כסדר.
