יג כִּ֤י מִקְּטַנָּם֙ וְעַד־גְּדוֹלָ֔ם כֻּלּ֖וֹ בּוֹצֵ֣עַ בָּ֑צַע וּמִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלּ֖וֹ עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ יד וַֽיְרַפְּא֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם׃ טו הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תֽוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּֽפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּֽשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
֍֍֍
(יג) ואין להם זכות על ידי גדוליהם, כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע – גוזלים ממון. וּמִנָּבִיא הצריך לומר דברי מוסר, וְעַד כֹּהֵן הצריך ללמד תורה, כֻּלּוֹ עֹשֶׂה שָּׁקֶר, ולכן אין תקוה שיקבלו תוכחה ויחזרו בהם.
(יד) ואותם נביאי שקר וכהנים, במקום שיתנו לעם את הרפואה האמיתית והקשה שהם זקוקים לה, וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה – רוצים הם לרפא את שברם בדבר קל, בדיבור בלבד, לֵאמֹר להם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם – הכל יבוא בשלום, ואין לכם לחשוש משום דבר, וְאֵין שָׁלוֹם – אך האמת היא שאין כל שלום, וזקוקים הם לרפואה.
(טו) ואמנם היתה להם תקוה, הֹבִישׁוּ – אם היו מתביישים מעצמם על כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ, ויתנו מעצמם לב לשוב בתשובה, אך אין הדבר כן, גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ מעצמם, גַּם הַכְלִים מאחרים לֹא יָדָעוּ, כי אין מי שיכלים אותם ויוכיחם, לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים, כדרך שהולכים כמה בני אדם יחד ומחזיקים זה בזה, שאם יפול הראשון יזהרו השאר, אך אם כולם עיורים יפלו כולם בעקבותיו, כך יארע להם בְּעֵת פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ זה בזה, ונביאי השקר והכהנים ייענשו על שבגללם נפלו עם ה', אָמַר ה'.
