שיעור 103, ספר שמואל, פרק יז, מג-מז

(מג) וַיֹּ֤אמֶר הַפְּלִשְׁתִּי֙ אֶל־דָּוִ֔ד הֲכֶ֣לֶב אָנֹ֔כִי כִּֽי־אַתָּ֥ה בָֽא־אֵלַ֖י בַּמַּקְל֑וֹת וַיְקַלֵּ֧ל הַפְּלִשְׁתִּ֛י אֶת־דָּוִ֖ד בֵּֽאלֹהָֽיו׃ (מד) וַיֹּ֥אמֶר הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־דָּוִ֑ד לְכָ֣ה אֵלַ֔י וְאֶתְּנָה֙ אֶת־בְּשָׂ֣רְךָ֔ לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶֽהֱמַ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ (מה) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַֽחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָֽנֹכִ֣י בָֽא־אֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ ה֣' צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַֽעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּ׃ (מו) הַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ ה֨' בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִֽרֹתִ֤י אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַֽחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ (מז) וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה כִּֽי־לֹ֛א בְּחֶ֥רֶב וּבַֽחֲנִ֖ית יְהוֹשִׁ֣יעַ ה֑' כִּ֤י לַֽה֙' הַמִּלְחָמָ֔ה וְנָתַ֥ן אֶתְכֶ֖ם בְּיָדֵֽנוּ׃

֍ ֍ ֍

(מג) וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד, הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת, כדרך שמבריחים כלבים, וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו – באלוהי גלית עצמו.

(מד) וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד, לְכָה אֵלַי, כי בושה עבורי להתקרב אליך ולהלחם במקלות, וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה.

(מה) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ, ולכן איני זקוק לכלי נשק וענינים טבעיים.

(מו) הַיּוֹם הַזֶּה, לא אנצחך בכוחי, אלא יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי, וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ, ועל ידי זה ארויח שני דברים, א. וְיֵדְעוּ כָּל אומות הָאָרֶץ שאינם מאמינים בה', כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל.

(מז) ב. וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה, של ישראל, הגם שהם מאמינים בה' ובהשגחתו, חשבו שה' יושיעם רק באמצעים טבעיים, ועתה יראו כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה', כִּי רק לַה' הַמִּלְחָמָה, והאדם אינו צריך לעשות דבר, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ בלא שנצטרך להלחם כלל.