משנה א: הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלשׁ דְּרָכִים, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, וּבְבִיאָה. בְּכֶסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִינָר. וּבֵית הִלֵל אוֹמְרִים, בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְרוּטָה. וְכַמָּה הִיא פְרוּטָה, אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בְּאִסָר הָאִיטַלְקִי. וְקוֹנָה אֶת עַצְמָה בְּגֵט וּבְמִיתַת הַבָּעַל. הַיְבָמָה נִקְנֵית בְּבִיאָה. וְקוֹנָה אֶת עַצְמָה בַּחֲלִיצָה וּבְמִיתַת הַיָּבָם:
הָאִשָּׁה נִקְנֵית – מתקדשת לבעלה בְּשָׁלשׁ דְּרָכִים שונות, וכפי שיבואר להלן, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. ומבארת המשנה, האשה נִקְנֵית בְּכֶסֶף – על ידי שהאדם הבא לקדשה נותן לה כסף כדי שתתקדש לו, בִּשְׁטָר – שכותב לה על גבי שטר 'הרי את מקודשת לי', ונותנו לה, וּבְבִיאָה.
ממשיכה המשנה ומבארת כמה הוא שיעור כסף הקידושין: בְּכֶסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּדִינָר, וּבְשָׁוֶה דִינָר. וּבֵית הִלֵל אוֹמְרִים, בִּפְרוּטָה, וּבְשָׁוֶה פְרוּטָה. וְכַמָּה הִיא פְרוּטָה, אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בְּאִסָר הָאִיטַלְקִי.
וְקוֹנָה אֶת עַצְמָה, להיות מותרת להנשא לאחר, בְּגֵט – כשנותן לה בעלה גט, וּבְמִיתַת הַבָּעַל.
אדם שמת ללא ילדים, מצוה על אחיו לישא את אשתו, ודבר זה נקרא 'יבום', או לפוטרה ב'חליצה', ועד אז אשתו אסורה להנשא לאדם זר: הַיְבָמָה נִקְנֵית ליבם בְּבִיאָה. וְקוֹנָה אֶת עַצְמָה, קודם הייבום, להיות מותרת להנשא לאחר, בַּחֲלִיצָה – שחולצת את נעלו באופן האמור בתורה, וּבְמִיתַת הַיָּבָם – אם מתו כל אחיו של בעלה המת, הרי היא מותרת להנשא למי שתרצה.
