ובא לציון
וּבָא (-ויבוא) לְצִיּוֹן גּוֹאֵל – הוא מלך המשיח – להחזיר לה תפארתה כמקדם, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע – וגם לבעלי תשובה השבים וחוזרים בהם מפשעיהם (-ולא רק לצדיקים הגמורים) אשר בְּיַעֲקֹב (-בישראל), נְאֻם – אמר יְהֹוָה (-שיבוא לגאלם). וַאֲנִי על זֹאת אכרות בְּרִיתִי אוֹתָם – אִיתָּם אָמַר יְהֹוָה: כי רוּחִי (-רוח הנבואה) אֲשֶׁר שֹוֹרֶה עָלֶיךָ – עַם ישראל, וּדְבָרַי (-דברי התורה) אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ – לא יסורו מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ – כן אָמַר יְהֹוָה – שלא יסורו מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם (-כנאמר (דברים לא, כא): "כי לא תשכח מפי זרעו").
וְאַתָּה ה' קָדוֹשׁ, הלא אתה יוֹשֵׁב ומצפה לשמוע את תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל – אשר הם מהללים לפניך (-ולכן הנננו מוסיפים לשבחך גם לאחר שגמרנו סדר תפילתנו, רוקח).
וְקָרָא זֶה (-מלאך אחד) אֶל זֶה (-חברו) ליטול רשות לומר קדושה (-שלא יקדים האחד ויתחייב שריפה, רש"י שם), וְאָמַר לפני ה' (כולם כאיש אחד): קָדוֹשׁ – בעולמות העליונים, קָדוֹשׁ – בעולמות התחתונים, קָדוֹשׁ – לעולמי עד, יְהֹוָה צְבָאוֹת – המושל על כל צִבְאוֹת השמים והארץ אשר מְלֹא (-מלאה) כָל הָאָרֶץ מזיו כְּבוֹדוֹ.
