וּמֵאַחַר שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ לְתַקֵּן אֶת כָּל מַה שֶׁקִלְקַלְנוּ עַל יְדֵי תַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים כַּמִּסְפָּר הָרָאוּי לְפִי עֹצֶם חַטֹּאתֵינוּ, וְלֹא עַל יְדֵי כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים, עַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. הִנֵּה כִּי כֵן, מֵעִקָּרֵי הַתְּשׁוּבָה – שֶׁתַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה, יִדְרוֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן, לֹא יַעֲבוֹר מֵעֲשׂוֹת זֹאת בְּכָל לַיְלָה, בִּפְרָט בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים, יִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם לִבּוֹ, וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתָיו בְּשֵׁפֶל קוֹל, בִּמְרִירוּת נֶפֶשׁ וּבְהַכְנָעָה רַבָּה, בְּתִתּוֹ אֶל לִבּוֹ רוֹב שִׁפְלוּתוֹ וְדַלּוּתוֹ וְעֹצֶם חַטֹּאתָיו, וְכִי רַע וָמָר עָזְבוֹ אֶת ה', לִיבּוֹ יָחִיל בְּקִרְבּוֹ, צָרָה וְיָגוֹן יִמְצָא, וּבִמְרִירוּת יֵאָנַח, שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ שֶׁמֵּעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר, שֶׁיִּצְטַעֵר עַל עֲווֹנוֹתָיו, וּלְפִי רוֹב הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר, כָּךְ יַרְבֶּה לְהִטָּהֵר, וְהוּא סִימָן טָהֳרָה.
וּכְבָר יֵשׁ וְיֵשׁ הַרְבֵּה פְּתָחִים וּטְעָנוֹת שֶׁעַל יָדָם יָבִין הָאָדָם שֶׁנָּאֶה וְיָאֶה לוֹ לְהִצְטַעֵר, וְיִתְמַרְמֵר בִּבְכִי וּבְמִסְפֵּד מַר, וּבְיוֹתֵר יִצְטַעֵר וְיִבְכֶּה בִּרְאוֹתוֹ כִּי נַפְשׁוֹ לֹא מְטֹהָרָה, וְרָחַק מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה, וְהָרְאָיָה לְכָךְ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִצְטַעֵר צַעַר בַּנֶּפֶשׁ כַּאֲשֶׁר הָיָה רָאוּי, וְאֵין עֵינָיו יוֹרְדוֹת פַּלְגֵי מַיִם מֵאֲלֵיהֶם, יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, כַּאֲשֶׁר הָיָה רָאוּי, וְכָזֹאת וְכָזֹאת יִתֵּן אֶל לִבּוֹ דְּבָרִים הַמְמָרְרִים אֶת הַלֵּב, וְיִכָּנַע לְבָבוֹ, וְתַחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ כְּעָנִי שׁוֹאֵל עַל פֶּתַח, כִּי הַהַכְנָעָה הִיא פֶּתַח גָּדוֹל לְקַבָּלַת הַתְּפִלּוֹת.
וְיוּכַל לוֹמַר נֻסָּח וִדּוּיִים וּתְפִלּוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. וּכְבָר יֵשׁ בַּסְּפָרִים גַּם כֵּן נֻסְחָאוֹת תְּפִלּוֹת לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה, לִדְרֹשׁ סְלִיחָה, כְּגוֹן בְּסֵפֶר שֵׁבֶט מוּסָר, וְסֵפֶר שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, וְסֵפֶר תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ, וְסֵפֶר שַׁעֲרֵי צִיּוֹן וְכַדּוֹמֶה, מַה טוֹב לוֹמַר אֶת כֻּלָּן, אַחַת בְּכָל יוֹם, כִּי זְכוּת הַמְּחַבְּרִים תַּעֲמֹד לוֹ שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם שֶׁיְּסַדֵּר לוֹ תְּפִלָּה בְּלַעַז, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבּוֹ, וְיַתְמִיד בִּתְפִלָּה מִדֵּי יוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו, אוּלַי יִמְצָא עֵת רָצוֹן שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ.
