ספר זמנים: הלכות חנוכה, פרק ד, ג-ד
ג) מנהג פשוט בכל ערינו בספרד, שיהיו כל אנשי הבית יחד מדליקין רק נר אחד בלילה הראשון, ומוסיפין והולכין נר בכל לילה ולילה, עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמנה נרות, בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד:
ד) נר שיש לו שתי פיות, עולה לשני בני אדם. מִלֵּא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי המפריד בין הפתילות, כל פתילה ופתילה נחשבת כנר אחד. אך אם לא כפה עליה כלי, נעשית (-נחשבת היא) כ'מדורה', ואפילו כנר אחד אינה נחשבת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
