א. השואל או שוכר חפץ מחברו, אינו רשאי להשאילם או להשכירם לאחר, שלא מדעת הבעלים. ואפילו ספרי קדש, שיש מצוה בהשאלתם, אין אומרים שמן הסתם הבעלים רוצה שישאילום לאחרים, כיון שיתכן שאינו רוצה שיהיו ספריו ברשות אחרים, שאינו סומך עליהם, אבל מותר לשואל לתת לאדם אחר ללמוד בספר זה בתוך ביתו, ובתנאי שילמד בו ביחידות, ולא שנים יחד. (קצש"ע קפה).
ב. אמנם אם ידוע שהבעלים מאמין תמיד לאותו אדם בדברים כאלו, מותר לשואל להשאיל לו, ולשוכר מותר להשכיר לו. (שם)
