פרק יא א הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ ב שִׁמְע֕וּ אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את וְדִבַּרְתֶּם֙ אֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְעַל־יֹֽשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ ג וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָר֣וּר הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמַ֔ע אֶת־דִּבְרֵ֖י הַבְּרִ֥ית הַזֹּֽאת׃ ד אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶ֡ם בְּי֣וֹם הוֹצִיאִֽי־אוֹתָ֣ם מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ מִכּ֨וּר הַבַּרְזֶ֜ל לֵאמֹ֗ר שִׁמְע֤וּ בְקוֹלִי֙ וַֽעֲשִׂיתֶ֣ם אוֹתָ֔ם כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּ֖ה אֶתְכֶ֑ם וִֽהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃ ה לְמַעַן֩ הָקִ֨ים אֶת־הַשְּׁבוּעָ֜ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם לָתֵ֤ת לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֛ב וּדְבַ֖שׁ כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאַ֥עַן וָֽאֹמַ֖ר אָמֵ֥ן ׀ יְהוָֽה׃
֍֍֍
פרק יא (א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר.
(ב) שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וזו הברית שנכרתה עם ישראל על קיום כל התורה, ואחרי שישמעו את הדברים ויקבלום מאהבה וברצון, וְדִבַּרְתֶּם – אתה וכל השומעים מאהבה ידברו בדיבור קשה אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם, שיקבלו את הדברים, על ידי שיפחידום בעונש שיבוא עליהם אם לא ישמעו.
(ג) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם את העונש, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָרוּר מעצמו הוא הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, כי בעוזבו את קיום הברית, יעזבנו ה'.
(ד) ומבאר ארבעה טעמים לכך שעליהם לשמוע את דברי הברית, א. אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם, והבנים חייבים לקיים את מה שקיבלו האבות על עצמם ועל זרעם, ב. היה זה בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִכּוּר הַבַּרְזֶל, וכיון שגאלם ה' מהעבדות למצרים על מנת שיהיו עבדיו, הרי הם משועבדים לכך, ג. נעשה תנאי בדבר לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים, ומבואר מכך שאם לא יקיימו את דברי הברית, הכוללים את כל מצוות התורה, לא ייחשבו כעם ה'.
(ה) ד. היתה הברית לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּוֹם הַזֶּה, וכיון שנתינת הארץ היתה בתנאי שתקיימו את הברית, אם כן כאשר אתם עוברים על הברית, בהכרח תגלו מן הארץ. וָאַעַן וָאֹמַר, אָמֵן ה', כלומר, קיבל הנביא על עצמו את קיום דברי הברית, וכאומר, גם אם יעזבו ישראל את בריתך, אנכי אשמור את הדבר, וכיון שכך לא תתבטל השבועה על נתינת הארץ, כיון שיש עדיין מזרע האבות מי שמקיים את דברי הברית.
