מסכת חולין, פרק ב, משנה ב

משנה ב: הַשּׁוֹחֵט שְׁנֵי רָאשִׁין כְּאֶחָד, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֲפִלּוּ אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה:

משנה ב: הַשּׁוֹחֵט שְׁנֵי רָאשִׁין של שתי בהמות כְּאֶחָד, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה (וכתבה המשנה לשון דיעבד, כיון שמדובר כאן גם בשחיטת קדשים, ובזה אסור לכתחילה לשחוט שתי בהמות יחד). שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין בהמה אחת של חולין, אפילו לכתחילה, אֲפִלּוּ אֶחָד אוחז לְמַעְלָה – בקת הסכין, וְאֶחָד לְמַטָּה – בקצה החד של הסכין, שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה: