שיעור 551, ספר תהילים, פרק קיט, א-ב

(א) אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי־דָ֑רֶךְ הַ֝הֹֽלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃

(ב) אַ֭שְׁרֵי נֹֽצְרֵ֥י עֵֽדֹתָ֗יו בְּכָל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃

פרק קיט

מזמור זה לרוב חשיבותו נאמר לפי אותיות האל"ף בי"ת, בכפילות של שמונה פסוקים לכל אות. ובכל סדר של כל אות מוזכרים ששה דברים: א. תורה, הכוללת את לימוד האמונות, הדעות, המידות וכל הנהגות האדם. ב. מצוות, הכוללות את כל מצוות התורה. ג. חוקים, הם מצוות שטעמם אינו ידוע לנו. ד. משפטים, הם המצוות שבין אדם לחבירו. ה. עדות, הם הספורים הבאים להעיד על גדולת ה' והנהגתו, כמו בריאת העולם והנהגת ה' עם האבות. ו. פקודים, הם המצוות שיש בהם עדות על מעשה ה' והשגחתו, כמו מצוות השבת והמועדים.

(א) אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ – אשרי אלו שדרכם תמימה ושלימה ללא כל חסרון, וזה יהיה כאשר עושה האדם את כל מעשיו רק לשם שמים, לא לשם תקוות שכר או פחד מעונש, שאז לא תשתנה דרכו הטובה בשום זמן או מקרה, ודבר זה יתכן רק אצל אותם הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְיָ, שאז דרכם קבועה ומיושרת לפי התורה, ויעשו מעשיהם לשם ה' שנתן את התורה (אבל העושה את הטוב בעיניו מחמת החקירה וההבנה השכליים, הרי אם יעלה בדעתו שירויח איזה דבר אם יטה מדרך זו, יסור מדרכו הטובה).

(ב) אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו – אותם ששומרים בליבם את ה'עדות', והיינו את מעשי התורה על בריאת העולם והנהגת ה' עם בני האדם, יודעים בבירור שה' הוא הבורא והמשגיח, נותן שכר ועונש ומשדד את מערכות הטבע, ולכן הם בְּכָל לֵב – בלב שלם וללא ספיקות יִדְרְשׁוּהוּ (אבל המגיעים להשגת ה' על ידי חקירות פילוסופיות וכדומה, אינם בטוחים בדעתם, וליבם חצוי בענינים אלו).