735. הדלקה

הַדְלָקַת נֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, גַּם הִיא נֶחְשֶׁבֶת לְמִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה'", אָמְנָם גַּם בֵּין הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים – צָרִיךְ הָאָדָם לִבְחֹר אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְלָכֵן, מִי שֶׁאֵין לוֹ כָּל כָּךְ הָרְוָחָה כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת כָּל הַדְּבָרִים, יוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּתֵּן אֶת אוֹתָם נֵרוֹת וְשֶׁמֶן לְעָנִי הָגוּן, אוֹ לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיַּדְלִיק נֵר שַׁבָּת אוֹ יִלְמַד לְאוֹרָם, בִּמְקוֹם שֶׁיִּתֵּן נֵרוֹת וְשֶׁמֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁבְּלֹא נְתִינָתוֹ גַּם כֵּן לֹא יֶחְסַר, כִּי אֵין צִבּוּר עָנִי, וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה קְצָת לְמוֹסִיף מַיִם לַיָּם. וְאַף שֶׁמְּקַיֵּם בְּכָךְ מִצְוָה בְּמָמוֹנוֹ, מִכָּל מָקוֹם זֶהוּ דָּבָר שֶׁפָּחוֹת נִצְרָךְ. וְלָכֵן, אֲפִלּוּ בְּיוֹם יָארְצַייט שֶׁל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ יַעֲשֶׂה כֵּן, כֵּיוָן שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, לָתֵת לְעָנִי אוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וַהֲרֵי כְּפִי אֲשֶׁר תִּגְדַּל הַמִּצְוָה – כָּךְ מוֹסִיף לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְנֶפֶשׁ הוֹרָיו. אָמְנָם אִם הוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁיְּרַנְּנוּ אַחֲרָיו שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד כָּרָאוּי אֶת הוֹרָיו, כִּי אֵין הַכֹּל בְּקִיאִים וְיוֹדְעִים שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לָתֶת לַעֲנִיִּים וּלְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, יִתֵּן נֵרוֹת וְשֶׁמֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל לֹא יַרְבֶּה בְּהַדְּלָּקוֹת אִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כָּל כָּךְ. וַהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁגְּדוֹלָה צְדָקָה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהַדְלָקַת נֵרוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת.

וּבִתְנַאי שֶׁלֹּא יִמָּנַע סְתָם מִלָּתֵת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא יַפְרִישׁ מִמָּמוֹנוֹ אֶת הַסְּכוּם שֶׁהָיָה רוֹצֶה לָתֵת לְשֶׁמֶן וְנֵרוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיִקְנֶה בְּמָמוֹן זֶה שֶׁמֶן וְנֵרוֹת וְיִתֵּן לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וְלַעֲנִיִּים, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְחַלֵּק צְדָקָה בֵּין כָּךְ, וְיִיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי ה', וְיֵיטִיב בְּכָךְ לְנֶפֶשׁ הוֹרָיו.