הלכות בישול בשבת [שנה ב, בא]
טו. כל זה אינו אלא באופן שהמלח מועיל לאותו דבר הנמלח לשנות טבעו, הן להפיג מרירותו, הן להפיג חמיצותו, ולכן אף על פי שאין דרך לכבוש אותו דבר אמרינן דאסור למלוח ולהניח, אבל דבר שאין דרך לעשות ממנו כבשין, וגם אין המלח משנה את טבעו, מותר למלוח ולהניח לפניו, ולכן, ביצים מותר למלוח ולהניח לפניו, מפני שאין דרך לעשות מהביצים כבשין, וגם אין המלח משנה את טבעם, אלא רק נותן בהם טעם קצת. וכן הוא הדין אם שכחו מערב שבת ליתן מלח בתבשיל, מותר ליתן המלח בשבת בקערה אחר שנצטנן מעט, שאין היד סולדת בו, דאז אין חשש בישול בזה אפילו לדעת הרמ"א ז"ל שכתבנו לעיל. ומה שכתבנו שמותר בביצים ותבשיל למלוח ולהניח לפניו, היינו דוקא לאכול באותה סעודה, אבל לאכול לסעודה אחרת, אפילו לאוכלה בו ביום, אסור, וכמ"ש רוב הפוסקים ז"ל, אף על גב דהרב אליה רבא מתיר בזה, מיהו לדעת הט"ז ז"ל בסוף סע"ק ה' אם יש איזה צד לומר דטוב לו שימלח עכשיו ממה שימלח אחר כך, כגון שעתה הוא קצת חם ויקבל המלח טפי, אין לאסור, יעויין שם, ואין לסמוך על זה אלא לצורך גדול, וכמ"ש הגאון ר"ז ז"ל:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
