מסכת כלים, פרק ח, משנה ה

משנה ה: תַּרְנְגוֹל שֶׁבָּלַע אֶת הַשֶּׁרֶץ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר. וְאִם מֵת, טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַתַּנּוּר, הַפַּת שֶׁבְּתוֹכוֹ, שְׁנִיָּה, שֶׁהַתַּנּוּר תְּחִלָּה:

משנה ה: תַּרְנְגוֹל שֶׁבָּלַע אֶת הַשֶּׁרֶץ המת, ועדיין לא עבר שיעור עיכול של השרץ (שהוא עשרים וארבע שעות, 'מעת לעת'), וְנָפַל התרנגול כשהוא חי לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, התנור טָהוֹר, כיון שטומאה בלועה בבעל חיים חי אינה מטמאת. וְאִם מֵת התרנגול, אין זו נחשבת טומאה בלועה, אלא כאילו השרץ עצמו נמצא בחלל התנור, והרי התנור טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַתַּנּוּר, ונעשה התנור ראשון לטומאה, הַפַּת שֶׁבְּתוֹכוֹ נטמאת מהתנור ונעשית שְׁנִיָּה לטומאה, שֶׁהַתַּנּוּר נטמא תְּחִלָּה ומטמא את הפת, ואין אומרים שכיון שהתנור הוא כלי חרס הנטמא מאוירו, נחשב כל האויר כאילו הוא השרץ עצמו, והרי זה כאילו הפת שבתנור נוגעת בשרץ עצמו ונעשית ראשון לטומאה, אלא האויר עצמו אינו מטמא את מה שבתוכו אלא רק את התנור, והתנור שנעשה ראשון לטומאה מטמא את הפת שבתוכו, שנעשית שניה לטומאה.