יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 105, ספר ירמיהו, פרק טו, א-ז

א וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אִם־יַֽעֲמֹ֨ד מֹשֶׁ֤ה וּשְׁמוּאֵל֙ לְפָנַ֔י אֵ֥ין נַפְשִׁ֖י אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שַׁלַּ֥ח מֵֽעַל־פָּנַ֖י וְיֵצֵֽאוּ׃ ב וְהָיָ֛ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֵלֶ֖יךָ אָ֣נָה נֵצֵ֑א וְאָֽמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לַמָּ֤וֶת לַמָּ֨וֶת֙ וַֽאֲשֶׁ֤ר לַחֶ֨רֶב֙ לַחֶ֔רֶב וַֽאֲשֶׁ֤ר לָֽרָעָב֙ לָֽרָעָ֔ב וַֽאֲשֶׁ֥ר לַשְּׁבִ֖י לַשֶּֽׁבִי׃ ג וּפָֽקַדְתִּ֨י עֲלֵיהֶ֜ם אַרְבַּ֤ע מִשְׁפָּחוֹת֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶת־הַחֶ֣רֶב לַֽהֲרֹ֔ג וְאֶת־הַכְּלָבִ֖ים לִסְחֹ֑ב וְאֶת־ע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם וְאֶת־בֶּֽהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ לֶֽאֱכֹ֥ל וּלְהַשְׁחִֽית׃ ד וּנְתַתִּ֣ים לְזַֽעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַל מְנַשֶּׁ֤ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ ה כִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֤ל עָלַ֨יִךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ׃ ו אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה אָח֣וֹר תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֤י עָלַ֨יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם׃ ז וָֽאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַֽׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֨דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ׃

֍֍֍

פרק טו (א) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, כבר נחתם גזר דינם של ישראל, ולכן גם אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי, שהם היו תמיד מתפללים בעד העם ומצילים אותם, הרי היה זה רק בזמן שהיתה נפשי אל העם, ורק הראיתי להם פנים של זעם, אך כעת כבר אֵין נַפְשִׁי פונה עוד אֶל הָעָם הַזֶּה, שַׁלַּח אותם מֵעַל פָּנַי אל הגולה, וְיֵצֵאוּ, כבן סורר שאביו משליכו מביתו.

(ב) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ ישראל, אָנָה נֵצֵא, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר ה', יציאתכם תהיה אל המון עונשים המיועדים לכם, אֲשֶׁר לַמָּוֶת, לַמָּוֶת. וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב, לַחֶרֶב. וַאֲשֶׁר לָרָעָב, לָרָעָב. וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי, לַשֶּׁבִי.

(ג) וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת של עונשים, נְאֻם ה', אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג, וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב את נבלתם, וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית.

(ד) וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עַל כל התועבות אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם.

(ה) כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, שלא להשחיתך, וּמִי יָנוּד לָךְ לנחמך, כדרך הקרובים הבאים לנחם בימי האבילות, וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ, כדרך שעושים גם הרחוקים יותר, שבאים לאחר ימי האבילות לשאול לשלום.

(ו) אַתְּ בעצמך גרמת לך לכל הרעות, כי נָטַשְׁתְּ אֹתִי, נְאֻם ה', ובכל שעה ושעה אָחוֹר תֵּלֵכִי, להתרחק מה' יותר ויותר, ולכן הגיע אליך העונש, וָאַט אֶת יָדִי עָלַיִךְ, וָאַשְׁחִיתֵךְ, ואף שבתחילה ניחמתי על הרעה בכל פעם שנגזרה עלייך, אך עתה כבר נִלְאֵיתִי (-עייפתי) הִנָּחֵם.

(ז) וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה – אפזר אותם ואשליכם כדרך שזורים את התבואה לרוח בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, שִׁכַּלְתִּי את הקטנים, אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי הגדולים, ובכל זאת מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?