600. דיני מעוברת ויולדת בשבת, טו
טו. מן היום השמיני ללידה, כלומר אחרי שעברו שבע יממות מגמר הלידה, ועד סוף שלשים יום ללידתה, דינה כדין חולה שאין בו סכנה, ועושים כל הנחוץ לצורך בריאותה על ידי גוי, אפילו דבר שהוא מלאכה גמורה מן התורה. וליהודי מותר לעשות בשבילה כל דבר שהוא לצורך רפואתה, ואין בו אלא איסור דרבנן, אך עליו לעשותו תוך כדי שינוי מן הרגיל בימות החול. ויש להיוועץ במורה הוראה בנוגע לכל ספק.
אם נתגלה איזה שהוא סיבוך אצל היולדת, אפילו אחרי שבעה ימים מן הלידה, ויש חשש סכנה בדבר, הרי דינה כדין חולה שיש בו סכנה.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
