שיעור 572, ספר תהילים, פרק קיט, עז-פ

(עז) יְבֹא֣וּנִי רַֽחֲמֶ֣יךָ וְאֶֽחְיֶ֑ה כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ שַֽׁעֲשֻׁעָֽי׃

(עח) יֵבֹ֣שׁוּ זֵ֭דִים כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ׃

(עט) יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ וְ֝יֹֽדְעֵ֗י עֵֽדֹתֶֽיךָ׃

(פ) יְהִֽי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃

(עז) יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה – ומצד מידת רחמיך אבקש שתחייני, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי, וכיון שהתורה מתישה את כוחו של האדם, אבקש שתחייני ברחמיך.

(עח) והנה לעיל (פסוק ס"ט) אמר "טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים", והם המתווכחים בסברות וטענות שקר שהם בודים מליבם כנגד דברי התורה, ואומר עליהם עתה, יֵבֹשׁוּ אותם זֵדִים, כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי – בדברי שקר ניסו לעוות אותי ולהטות את שכלי וליבי אל הכפירה, אבל אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ, ועל ידי הפקודים המעידים על הניסים שעשה ה' בימי קדם, אדע כי שקר בפיהם.

(עט) והגם שהזדים עצמם לא ישובו על ידי זה בתשובה, מכל מקום יועיל הדבר לכך שיָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ, וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ, כי על ידי ידיעת העדות, שהם המעשים האמורים בתורה שמהם רואים את השגחת ה' בעולמו ועל עדויות אלו ניתנו הפקודים, שהם המצוות המורות על ניסים אלו], ישובו היראים לאמונה בה' ושמירת מצוותיו.

(פ) אף ש"אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ" שטעמיהם ידועים, אוסיף לבקש שיְהִי לִבִּי תָמִים – להאמין באמונה שלימה גם בְּחֻקֶּיךָ, שאין טעמם ידוע לי, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ בפני אומות העולם הטוענים כנגד קיום החוקים שאין טעמם גלוי.