754. חסידות (ב)

אָמְנָם לֹא נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא לָעוֹשִׂים כֵּן בִּצְנִיעוּת וּבְסֵתֶר, וְאִם עַל כָּל דָּבָר נֶאֱמַר "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ", עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּעִנְיְנֵי חֲסִידוּת, שֶׁלֹּא כָּל הָרוֹצֶה רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹתָם, וְיֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וַחֲסִידוּת, וְכֵיוָן שֶׁנִּרְאֶה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ גַּאֲוָה הֲרֵי הוּא מַפְסִיד לְעַצְמוֹ, כִּי נוֹתֵן מָקוֹם לִבְנֵי אָדָם לַחֲטֹא וּלְדַבֵּר עָלָיו דְּבָרִים רָעִים. וְלָכֵן כָּל אָדָם יַעֲשֶׂה לְפִי עִנְיָנוֹ וּמְקוֹמוֹ, כִּי פְּעָמִים שֶׁבִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ.

וּמַה טוֹב וּמַה נָעִים לְקַיֵּם מַאֲמָר נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל "אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי", כְּלוֹמַר, שֶׁיְּקַיֵּם הָאָדָם אֶת כָּל עִנְיְנֵי הַחֲסִידוּת הַלָּלוּ רַק בְּקֶרֶב בֵּיתוֹ. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּכָל עִנְיְנֵי הַחֲסִידוּת וְיִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁכַּאֲשֶׁר יוּכַל לְקַיֵּם דָּבָר טוֹב – יְקַיֵּם, וְהַדָּבָר שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת – יַעֲשֶׂה, אַךְ אֵין כָּל הַפְּעָמִים מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְכַאֲשֶׁר אֵינוֹ יָכוֹל לְקַיְּמָם מֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה, יְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב כְּאִלּוּ עָשָׂה.