הלכות בורר בשבת [שנה ב, בשלח]

יז. מים שיש בהם תולעים, או שהם עכורין מאד שאין ראויים לשתייה, אסור לסנן כלל. ואם הם עכורין קצת, דראויין לשתיה, ומסנן כדי שיהיו צלולין יותר, הרי זה מותר לסנן במסננת המיוחדת להם, אבל בסודרים אסור משום כיבוס, דשריית הבגד במים זה כיבוסו, אבל משמרת המיוחדת לכך, לא קפיד בעה"ב לסחטה תמיד, וגם אינו חושש לליבונה לפיכך אין לאסור שרייתה במים. וצריך להזהיר המון העם לבלתי יסננו מים בכותונתם כמנהגם בחול כדי לשתות, ולכן טוב שישא האדם מפה קטנה בחיקו שמייחד אותה לסינון המים בכל עת שישתה, ואף על גב דיש מתירים לשתות מים ע"י מפה אף על פי שאינה מיוחדת לכך, דסבירא להו דכיון דאינו נשרה ממנו אלא מעט לא חיישינן, מכל מקום יש חולקין. וכתבתי בסה"ק מקבציאל דלעת הצורך יש לסמוך על המתירים לשתות ע"י מפה אפילו שאינה מיוחדת לכך, והנזהר ליחד לו מפה לכך תבוא עליו ברכה.