מסכת כלים, פרק ט, משנה ג

משנה ג: הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חַי נָפַל וְעַכְשָׁיו מֵת. מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּנּוּר. נִמְצְאוּ בְאֵפֶר מִקְלֶה, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה:

משנה ג: הַשֶּׁרֶץ המת, שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ – מתחת לקרקעית שֶׁל התַּנּוּר, וכפי שהתבאר לעיל קרקעית התנור היא קרקע אדמה, שעליה מונח התנור העשוי ככלי שאין לו תחתית, הרי התנור טָהוֹר, לפי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, כשהוא חַי נָפַל, ובעודו חי אינו מטמא, וְעַכְשָׁיו, לאחר שחפר מחילה באדמה ונטמן בה, מֵת, וכיון שעתה אינו נמצא בחלל אויר התנור, אלא בתוך הקרקע שתחת התנור, אינו מטמא את התנור (ואמנם היה ניתן לומר שהיה שם השרץ קודם שהניחו את התנור, אך כיון שיש אופנים שבהם ניכר שהשרץ מת רק עתה, ביארה המשנה שאף באופן זה התנור טהור, כיון שיתכן שנפל כשהוא חי).

מַחַט אוֹ טַבַּעַת של מתכת טמאים, שֶׁנִּמְצְאוּ לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ (-מתחתיתו) שֶׁל התַּנּוּר, הרי התנור טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שָׁם – בתוך הקרקע שתחת התנור הָיוּ כלי מתכות אלו עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּנּוּר – קודם שהניחו את התנור על גבי קרקע זו, ונמצא שמעולם לא היו כלים טמאים אלו בתוך חלל התנור. נִמְצְאוּ השרץ המת או כלי המתכות הטמאים בְאֵפֶר מִקְלֶה – בתוך אפר השריפה המצטבר בתחתית התנור, והרי הם נמצאים גם עתה בתוך חלל התנור, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה: