מסכת כלים, פרק י, משנה א 1

פרק י, משנה א: אֵלּוּ כֵלִים מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל, כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, כְּלֵי חֶרֶס, וּכְלֵי נֶתֶר, עַצְמוֹת הַדָּג וְעוֹרוֹ, עַצְמוֹת חַיָּה שֶׁבַּיָּם וְעוֹרָהּ, וּכְלֵי עֵץ הַטְּהוֹרִים. מַצִּילִים בֵּין מִפִּיהֶם בֵּין מִצִּדֵּיהֶן, בֵּין יוֹשְׁבִין עַל שׁוּלֵיהֶן בֵּין מֻטִּין עַל צִדֵּיהֶן.

פרק י, משנה א: נאמר בפסוק (במדבר יט טו) '(טו) וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא', מפסוק זה יש ללמוד שכלי הסגור בצמיד פתיל, אינו נטמא, ואף מציל את מה שבתוכו מלקבל טומאה, ו'צמיד פתיל' נעשה על ידי סגירת הכלי לחלוטין בטיט וכדומה כפי שיפורט להלן (מ"ב)], ומשנתנו מבארת באילו כלים עוסק הפסוק. אֵלּוּ כֵלִים מַצִּילִין את מה שבתוכם על ידי זה שהם סגורים בעצמם בְּצָמִיד פָּתִיל, כְּלֵי גְלָלִים – כלים העשויים מגללי בקר, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה – כלים העשויים מאדמה, ולא נצרפו בכבשן, והטעם בכל אלו כיון שאינם מקבלים טומאה כלל בעצמם, כְּלֵי חֶרֶס, הגם שהם מקבלים טומאה מהאויר שבתוכם, אם נתלתה שם טומאה, אך אינם מקבלים טומאה מגבם, וכיון שהם סגורים אין הטומאה נכנסת לאויר הכלי, וּכְלֵי נֶתֶר – כלי העשוי ממין אדמה שעושים ממנה כלים, כלי שנעשה מעַצְמוֹת הַדָּג וְכן כלי שנעשה מעוֹרוֹ של הדג, כלי שנעשה מעַצְמוֹת חַיָּה שֶׁבַּיָּם וְעוֹרָהּ, והוא הדין לכלים שנעשו מעצמות עופות, וּכְלֵי עֵץ הַטְּהוֹרִים – שאינם מקבלים טומאה כלל, וכגון כלי עץ שמחזיק ארבעים סאה מים כיון שהשוותה התורה כלי עץ ל'שק', ויש צורך שיהא הכלי דומה לשק בכך שדרך לטלטלו גם כשהוא מלא וגם כשהוא ריק, וכלי עץ גדול כל כך אין דרך לטלטלו כשהוא מלא], כל הכלים הללו מַצִּילִים מן הטומאה כאשר הם סגורים בצמיד פתיל, בֵּין אם היתה סתימת הצמיד פתיל מִפִּיהֶם – בפתח הכלי, בֵּין מִצִּדֵּיהֶן, כגון שניקבו הכלים בצידם וסתמו את הנקב בצמיד פתיל, בֵּין כשהם יוֹשְׁבִין עַל שׁוּלֵיהֶן – על תחתית הכלי, בֵּין כשהם מֻטִּין עַל צִדֵּיהֶן.