שיעור 587, ספר תהילים, פרק קיט, קלז-קמ

(קלז) צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃

(קלח) צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵֽדֹתֶ֑יךָ וֶֽאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד׃

(קלט) צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּֽי־שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי׃

(קמ) צְרוּפָ֖ה אִמְרָֽתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ׃

(קלז) צַדִּיק אַתָּה יְיָ, לתת שכר על מעשים טובים ועונש על מעשים רעים, אך אין לתמוה על כך ששכרו של הצדיק מתעכב לעולם הבא ואילו שכרו של הרשע ניתן לו מיד בעולם הזה, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ – כי זהו מחמת יושר משפטיך, שראוי לתת לצדיק את שכרו בעולם הבא, שהוא עולם נצחי, ולתת לרשע את שכרו בעולם הזה, כדי לאבדו מהעולם הבא.

(קלח) צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ – העדויות שבתורה, והם סיפורי השגחת והנהגת ה' בעולמו, מוכיחים ומלמדים שה' נוהג במידת הצדק, להשגיח על הצדיקים ולהעניש את הרשעים, וֶאֱמוּנָה מְאֹד – ואף שלפעמים נראה לבני אדם שדרך רשעים מצליחה ואילו הצדיקים מתייסרים, צריך האדם להאמין מאד בה', שהוא נאמן לתת לכל אחד שכר או עונש כפי מעשיו.

(קלט) אמנם צִמְּתַתְנִי – כמעט הכריתה אותי קִנְאָתִי לכבוד שמך המחולל, בכך שאתה מאריך אפך לרשעים ואינך מענישם מיד, כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי, ומחמת הנהגה זו אומרים צָרָי שאין ה' משגיח בעולמו, וכופרים בשכר ועונש.

(קמ) אין דבר המונע אותי מלשמור תורתך, לא מצד התורה ולא מצידי, כי צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד – הדברים שאמרת בתורתך צרופים, כזהב צרוף המזוקק ומטוהר מכל סיג, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ – אוהב אני את התורה ומצוותיה בעצמם, לא מצד תקוותי לקבל שכר או יראתי מעונש, כי אז לא הייתי עומד תמיד בצדקי.