מצוה כח) שלא לעבוד עבודה זרה

פרשת יתרו

"לא תשתחוה להם" (שמות כ ה)

מצוות לא תעשה, שלא להשתחוות לעבודה זרה, ו'עבודה זרה' היא כל שעבוד זולתי הא-ל ברוך הוא, שנאמר 'לא תשתחוה להם ולא תעבדם'.

שורש מצוה זו ידוע.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ונשים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְ'עֲבוֹדָה זָרָה' הִיא כָּל דָּבָר שֶׁיֵעָבֶד זוּלָתִי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ה) 'לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'. וְאֵין פֵּירוּשׁ הַכָּתוּב לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה עַל מְנָת לַעֲבוֹד, שֶׁאָז הָיָה נִתַּן לוֹמַר שֶׁנֶּאֶסְרָה רַק הִשְׁתַּחֲוָיָה בְּכַוָּנַת עֲבוֹדָה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה בְּמָקוֹם אַחֵר (שמות לד יד) 'כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר', לְלַמֵּד שֶׁנֶּאֶסְרָה הַהִשְׁתַּחֲוָיָה לְבַדָּהּ בְּכָל אֹפֶן, וַאֲפִילוּ אִם אֵין כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה, אֶלָּא הַטַּעַם שֶׁכָּאן סָמְכָה הַתּוֹרָה לְאִסּוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה אֶת הַלָּשׁוֹן 'וְלֹא תָעָבְדֵם', כְּדֵי לְלַמֵּד שֶׁהַהִשְׁתַּחֲוָיָה הִיא אַחַת מִדַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה, וְלָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁהִיא אֲסוּרָה בְּכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִילוּ שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ לְעוֹבְדָהּ כָּךְ (וּמִתּוֹךְ פְּסוּקִים נוֹסָפִים לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת כָּאֵלּוּ, וְהֵם זִבּוּחַ, קִטּוּר, נִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת בְּכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם).

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם, שֶׁהַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, בֵּין אִם הִשְׁתַּחֲוָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם אוֹ בְּלֹא פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, מִשָּׁעָה שֶׁיִּכְבֹּשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע, נִסְקַל (עבודה זרה ו ח). וְאִם יָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא יָשֹׁחַ וְיִטְּלֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ, וְכֵן אִם הִתְפַּזְּרוּ לוֹ מָעוֹת בְּפָנֶיהָ לֹא יָשֹׁחַ וְיִטְּלֵם, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ. אֶלָּא יֵשֵׁב, וְאַחַר כָּךְ יִטּוֹל (עבודה זרה ג ז).

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל מִצְוָה זוֹ, וְהִשְׁתַּחֲוָה לְאֵיזוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, אוֹ זִבֵּחַ אוֹ הִקְטִיר אוֹ נִסֵּךְ (וּבִכְלָל נִסּוּךְ גַּם זְרִיקַת דָּם וְכַדּוֹמֶה), בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, וּבְעֵדִים חַיָּב סְקִילָה, וּבְשׁוֹגֵג חַיָּב חַטָּאת.