מסכת כלים, פרק יג, משנה ז

משנה ז: הַכַּדּוּמִין הָאַשְׁקְלוֹנִין שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְהָאֻנְקְלִי שֶׁלָּהֶן קַיֶּמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. הַמַּעְבֵּר, וְהַמַּזְרֶה, וְהַמַּגּוֹב, וְכֵן מַסְרֵק שֶׁל רֹאשׁ שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מִשִּׁנֵּיהֶן, וַעֲשָׂאָן שֶׁל מַתֶּכֶת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּבַר חִדּוּשׁ חִדְּשׁוּ סוֹפְרִים, וְאֵין לִי מָה אָשִׁיב:

משנה ז: הַכַּדּוּמִין הָאַשְׁקְלוֹנִין – עץ גדול וארוך שקבועים בו ווים המכונים אונקליות, ותולים בהם בקבוקי מים כדי שיתקררו מהאויר, ועשויים באשקלון, שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, וְהָאֻנְקְלִי שֶׁלָּהֶן קַיֶּמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין – מקבלים טומאה (ולהלן יבואר הטעם לכך). הַמַּעְבֵּר – כמין מזלג גדול, קלשון, שמשמש להעברת התבואה ממקום למקום, וְהַמַּזְרֶה – כלי גדול בעל שיניים מרובות יותר מהקלשון, שעמו זורים את התבואה לרוח, וְהַמַּגּוֹב – כלי בעל שיניים מרובות יותר משיני המזרה, ובו בוררים את התבואה ומפרידים את החטים מהתבן לאחר שזרו אותה לרוח, וכל אלו הם כלי עץ, ורק ראשיהם עשויים מתכת. וְכֵן מַסְרֵק עץ שֶׁל שיער הרֹאשׁ שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מִשִּׁנֵּיהֶן, וַעֲשָׂאָן שֶׁל מַתֶּכֶת, כל הכלים הללו, אף שעיקרם עץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין – מקבלים טומאה מחמת חלק המתכת המועט שבהם. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּבַר חִדּוּשׁ חִדְּשׁוּ סוֹפְרִים, לומר שכלים אלו יקבלו טומאה, וְאֵין לִי מָה אָשִׁיב – אין לי מה להשיב ולהסביר למי שישאל אותי מדוע כלים אלו מקבלים טומאה, כיון שמסברא היה ראוי לומר שיהא דינם ככל פשוטי כלי עץ שאינם מקבלים טומאה, ואין חלק קטן של מתכת שבכלי עשוי לגרום שיקבלו טומאה.